מרכז המשודכים הארצי שהוקם במרכז שטנר 3 בירושלים עבור כל האלמנות, והגרושות ובחורות כאן ימצאו את הזיווג שלהם עם הבחורים התורמיים שמגיעים גם גיל 47 התורניים וכאילו דוסים שלא משתתפים בתוכניות פנויים ופנויות ולא נמצאים באתריי ההכרויות
הפעילויות והמפגשים בניהול אמיתי תנעמי האסטר בתחום והמפורסם לציבור זה.
זכות שלך שבזכותך כל אחת שתראו בחול המועד ישתתף ויגיע באיסרו חג בשעה 7 בערב בדיוק למרכז המשודכים הארצי .
לפרטים 0506872664 בווטסאפ בלבד
"השתדלות — גם זו מצווה"
בעולם התורה אנו חיים מתוך ידיעה ברורה ועמוקה — הכל בידי שמים. הזיווג, כמו כל ענייני חייו של האדם, נגזר עליו משמים עוד קודם היוולדו, כפי שנאמר: "ארבעים יום קודם יצירת הוולד בת קול יוצאת ואומרת: בת פלוני לפלוני" (סוטה ב').אך עם כל אמונתנו העזה בבורא עולם, התורה מדריכה אותנו גם לדרך של השתדלות. השתדלות ראויה, מבוקרת, מתוך אחריות והבנה שמלמעלה רוצים לראות את האדם פועל בתוך עולם המעשה — ומראה שהוא רוצה באמת.ובצער רב אנו נתקלים בתופעה שמתרחבת — בחורים ובחורות יראי שמים, בני ובנות תורה, חלקם אף בגילאי שלושיםוחמש וארבעים וחמש, שמאמינים בכל ליבם בזיווג משמים — אך אינם מגיעים למפגשי שידוכים. לא מצליחים למצא.. אינם נוכחים בתוכניות שמטרתן קודש: לקרב לבבות כשרים וטהורים בדרך ההלכה והצניעות.
להמתין לנס — או לאפשר לו להגיע?
אין זו גזירת שמים לשבת בבית מבלי לפעול. להפך — גדולי הדורות הורו כי יש חובה להשתדל ככל יכולתנו. שהרי גם פרנסתו של האדם מן השמים — ואף על פי כן יוצא הוא לעבודה. גם בריאותו מן השמים — ואף על פי כן שומר הוא על גופו ונזהר במאכלו.אז מדוע כשמדובר בזיווג — פתאום זו הופכת להיות סוגיה של "אם ירצה השם מישהו ימצא אותי"?ה' יתברך מזמן דרכים רבות ומגוונות להכיר את בן או בת הזוג. לעיתים דרך שדכנים, לעיתים דרך חברים, ולעיתים — דרך אתרי הכרויות ותוכניות מיוחדות שנעשו בקפידה, בצניעות, ובתפילה גדולה להצלחתם.
פחד? בושה? גאווה?
לא אחת, השורש להימנעות הזו טמון במחשבות פנימיות:
- "אני לא צריך את זה"
- "אני לא בנוי לזה"
- "זה לא לרמה שלי"
- "הקב"ה כבר יביא לי אותה עד הבית"
ואולי... אולי זו גאווה סמויה? אולי זה פחד מדחייה? אולי זו בושה ממה יגידו?אבל יהודי חי באמת — חי באמת את רצון השם. והקב"ה רוצה שתפעל. שתשתדל. שתהיה בענווה אמיתית לומר: "אני מוכן לעשות את שלי — כדי שה' יעשה את שלו."
לסיום — קול קורא
בחורים ובחורות יקרים, גם בגיל 50 אתם צעירים, בני תורה, בני ובנות עלייה!
זה לא הזמן להמתין בשאננות. זה לא הזמן לשבת בצד. העולם מלא בדרכים כשרות ונקיות לפעול למען הזיווג.אל תחמיצו את ההזדמנות. אל תאפשרו לגיל לטפס בשקט. היו בין אלו שעושים את שלהם — ומשאירים את השאר לבורא עולם.
כי מי שיוצא לפעול — פוגש ניסים.
ומי שנשאר במקום — נשאר עם הפספוס.
לפרטים 0506872664 בווטסאפ בלבד